שינוי גודל הפונט

Language Switcher

עידכונים והודעות

סיכום הכנס השנתי 2017

לתמונות הכנס

דף אלבום משנת 1935

מצ"ב דף מאלבום שנעשה בעקבות טיול בשנת 1935 מאת דליה ויעקב שפריר

לתמונות

סרט אודות בית הכנסת בז'ולקיב

לצפייה

הספר "חזקה מברזל"

של גולדה זהבה קרס לבית איגל

לעיון בספר

סרט על בלץ

לצפייה

חייו של יז'י צ'רנסקי

לצפייה בסרט על חייו של יז'י צ'רנסקי ממוסטי וילקי בעברית ובאנגלית

מילוי דפי עד ביד ושם

לשמירת זכרון הנספים
אתר יד ושם

פרקים מ"ספר הדמויות" של ז'ולקיב

מאת: עקיבא צימרמן

נולדתי בת"א ג’ כסלו תרצ"ז 17.11.1936. אבי ישראל צימרמן ז"ל היה מיוצאי ז’ולקיב ואמי חנה מרים לבית אנגלמן ז"ל היתה מיוצאי סטרי. מאז ילדותי גדלתי על סיפורים על ז’ולקיב וסטרי. כאשר ביקרתי לראשונה בז’ולקיב וסטרי בשנת תשנ"ג 1993 לא היו הערים הללו זרות לי כי קראתי ושמעתי הרבה סיפורים עליהן.

ז’ולקיב זכתה לכינוי "קריה נשגבה" מפיו של החכם שלמה באבער (בובר) שכתב על רבניה גאוניה חכמיה פרנסיה ומנהיגיה. שמות הספרים אשר חוברו ואנא נמצא זכרונם בספרים ובהסכמות ואשר באו בחתימת ידם בפנקס הקהל דשם גם נוסחאות מהרבה מצגות מבית החיים אשר מנוחתם כבוד שם ועם הוספות מפנקס העיר ההוא.  גם דברים אחרים בראש הספר המפיץ אור על קורות היהודים בז’אלקווא.

דברים אלו מופיעים בשער ספרו של באבער הנקרא "קריה נשגבה"  הוא כותב כי העיר זאלקווא היתה עיר ואם בישראל מלאה חכמים וסופרים.

כאשר ביקרתי בז’ולקיב עוד היה חי יהודי אחד בעיר בשם ליינר אשר שרד את השואה. כיום אין בז’ולקיב אפילו יהודי אחד.

בסדרת מאמרים אכתוב על "ספר הדמויות" של ז’ולקיב. דמויות מופת בעולם התורה, הרפואה, הספרות, התאטרון, העתונות והמשפט.

כפתיחה ל"ספר הדמויות" בחרתי להציג שתי דמויות מופת מיהודי ז’ולקיב.

האחד מהעולם הדתי והוא הרב אלכסנדר סנדר בר’ אפריים שור מחבר הספרים "תבואות שור" "שמלה חדשה" ו"בכור שור".

דמות שניה מיהודי ז’ולקיב הוא סר הרש לאוטרפכט נציגה של אנגליה בבית הדין הבינלאומי בהאג ושספריו על המשפט הבינלאומי הם ספרי יסוד בתולדות המשפט.

הרב אלכסנדר שור

נולד בשנת תל"ג 1673 ונפטר בז’ולקיב ביום כ"ז שבט תצ"ז 1737.

אחת המשפחות הידועות ביותר בעולם היהודי היא משפחת שור. ראשיתה ברב יוסף בכור שור שהיה מבעלי התוספות. פרופ’ דב סדן אמר לי פעם שאם ירצו לכנס את צאצאי הרב אלכסנדר שור החיים בישראל בלבד הרי שהיכל התרבות בתל אביב לא יספיק לאכסן את כל הבאים. משפחת שור העמידה תלמידי חכמים, הסטוריונים, סופרים, חזנים ומוסיקאים וצאציה נמצאים בעולם כלו. הרב אלכסנדר שור חי בעיר ז’ולקיב ובה פרסם את ספריו. ספרים אלו הינם ספרי יסוד בהלכות שחיטה וטרפות. הרב שור לא התפרנס מהרבנות ואת פרנסתו מצא מבית זיקוק ליין שרף שהיה בבעלותו. הוא סרב להתמנות למשרה של רב רשמי. פסקיו נתקבלו בכל עדות ישראל. והרב יוסף דוד אזולאי הידוע בתארו "החידא" מחשובי הרבנים הספרדים כותב "אלכסנדר סענדער שור חיבר ספר "שמלה חדשה" "תבואות שור"

ו"בכור שור" נדפס בזאלקווא תצ"ג. זהו ספר נפלא על שחיטות וטריפות, עיונים בש"ס ופוסקים. והרגיל בו עיניו יחזו כי העמיק בעיון ישר ובקיאות גדולה וחדש בזה כמה חידושי דינים"

החיד"א ממשיך ומפליג בשבחו של הרב אלכסנדר שור שנקרא על שם ספרו "בעל התבואות שור".

על מצבתו נחרט: "מצבת אבן יקרה, קרנא דתודה קבורה, מחבר ספר "שמלה חדשה" תורה היא וגם פרושה, ספר תבואות שור ובכור שור, הגאון מו"ה אלכסנדר סענדר שור בה"ר מו"ה אפרים זלמן שור נפטר ביום ג’ כ"ז שבט תצ"ז לפ"ק תנצב"ה"

ספריו מופיעים מידי פעם מחדש ובירושלים הוקם "מכון תבואות שור". המכון בשיתוף עם ועד השוחטים מניו יורק איתרו את מקום קברו של ר’ אלכסנדר ולמרות שבית הקברות בז’ולקיב נחרב כולו נמצא יהודי ישיש שזכר את מקום קברו ובנו מחדש.

את המצבה ומדי שנה בשנה נוסעת משלחת שוחטים להתפלל על הקבר בז’ולקיב ביום הזכרון כ"ז שבט. בין הנמנים על צאצאיו של "התבואות שור" גם הרב הראשי ישראל מאיר לאו. כותב טורים אלו מתייחס ל"תבואות שור" זאת באמצעות "הסבתא רבה" שלי חסיה שהיתה אשתו של ר’ אבנר וילדמן אח של סבתי מרת פראדה הי"ד. דודי ר’ יצחק צימרמן כתב בספר ז’ולקיב כי בבית המדרש הסמוך לבית הכנסת הגדול היתה נברשת עטורה ראש של שור וזאת עפ"י המסורת שבאותו מקום ישב הרב אלכסנדר שור בעת שלמד בבית המדרש.

סר הרש לאוטרפכט

נולד בשנת תרנ"ז 1897 נפטר בשנת תש"כ 1960

אחד מבני ז’ולקיב השופט הרש לאוטרפכט שקנה לו שם עולמי היה בנם של אהרון ודרורה. הוא למד באוניברסיטאות לבוב, וינה ולונדון. נושאי לימודיו היו משפט ופוליטיקה והוא קיבל תואר ד"ר למשפטים מאוניברסיטת לונדון והרצה על בעיות חוק משפט באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג’ שם מונה לפרופסור במשפט בינלאומי. הוא הוזמן להרצות כפרופסור אורח בארצות הברית ובהולנד והיה ליועץ של האומות המאוחדות בענייני משפט בינלאומי.

הוא זכה לתוארי דוקטור כבוד מכמה אוניברסיטאות והיה ממניחי היסוד של המשפט הבינלאומי בימינו. החל משנת 1955 ועד שנפטר בשנת 1960 היה שופט בבית הדין הבינלאומי בהאג.

הוא נשא לאשה בשנת 1923את רחל שטיינברג ממוצא. על בני משפחתו בארץ

נימנו משפחות שטיינברג, הרצוג אבן ואמבש.

הוא פעל בענייני העם היהודי ועוד בצעירותו לחם בתופעות אנטישמיות באוניברסיטת לבוב ועמד בראש הארגון העולמי של הסטודנטים היהודים.

הוא שלט בשפה העברית והוזמן להרצות בחגיגות מחצית היובל של האוניברסיטה העברית בירושלים שם נשא שתי הרצאות האחת בעברית והשניה באנגלית.

מידי פעם ביקר בארץ ישראל ותכנן לבנות בית במדינת ישראל.

סר הרש לאוטרפכט נפטר בהיותו בן 63 ולא הצליח לממש את חלומו לגור בישראל.

בנו, אליהו לאוטרפכט משפטן אף הוא ושימש בזמנו יועץ לראש הממשלה יצחק שמיר.

אם סר לאוטרפכט היה רואה אילו "טיפוסים" יושבים כיום בבית הדין הבינלאומי בהאג, היה ודאי כובש פניו בקרקע. ואם היה יושב בבית הדין היה ודאי מזכיר לעולם כולו את הפרעות שפרעו הרוצחים הערבים במוצא, הישוב ממנו באה רעייתו רחל. הוא היה ודאי מזכיר את "זכות ההגנה העצמית" שאותה מימש בעצמו בהיותו סטודנט צעיר בגליציה ונילחם בפורעים האוקראיניים, שאת מלאכתם מבצעים כעת הפורעים הערבים.

 
Joomla Templates: by JoomlaShack