שינוי גודל הפונט

Language Switcher

עידכונים והודעות

סיכום הכנס השנתי 2017

לתמונות הכנס

דף אלבום משנת 1935

מצ"ב דף מאלבום שנעשה בעקבות טיול בשנת 1935 מאת דליה ויעקב שפריר

לתמונות

סרט אודות בית הכנסת בז'ולקיב

לצפייה

הספר "חזקה מברזל"

של גולדה זהבה קרס לבית איגל

לעיון בספר

סרט על בלץ

לצפייה

חייו של יז'י צ'רנסקי

לצפייה בסרט על חייו של יז'י צ'רנסקי ממוסטי וילקי בעברית ובאנגלית

מילוי דפי עד ביד ושם

לשמירת זכרון הנספים
אתר יד ושם

תולדות משפחת בובר

מאת: עדה בובר

אבי חי כל שנותיו אחרי השואה בהרגשה שעליו להנציח את משפחתו אשר נספתה בהולפעול להנצחת בני קהילת ז'ולקעב אשר נחרבה.הואיל ולא היו לו בנים, הוא ראה את עצמו כנצר אחרון הנושא את השם בובר וכחוליה אחרונה בשרשרת הזהב של משפחתו, שראשיתה מעוגנת בדורות קדומים של גדולי תורה ואבירי רוח.

 

משפת בובר היתה חלק בלתי נפרד מן העיר ז'ולקיב, בהשכנה ופעלה קהילה יהודית תוססת שנוסדה בשנת 1610 ורק מקץ 333 שנים עלה בידי הצורר הנאצי לקטוע את התפתחותה, ולקפד פתיל חייה העשירים ולבסוף –למחותה מעל פני האדמה.

משפחת בובר היתה מהמשפחות המיוחסות שנשאו בעול הקמתה ואחזקתה של הקהילה והטביעו חותם דומיננטי על חייה הן בעיצוב הדפוסים הרוחניים והן בקביעת סדרי הארגון של הקהילה.

תחילתו של עץ היוחסין של המשפחה ברב בנימין אהרון סולניק (אשכנזי) שנודע כאחד מגדולי חכמי פולין והיה תלמידו המובהק של הרמ"א (רבי משה אישרלוס) וחברם ללימוד של יהושע פולק ר' מרדכי יפה ("הלבוש") והמה"רים מלובלין.
הוא פירסם בספר שות' שהוצא בקראקא וכן חיבר את סדר החלוצה וספר בענייני קביעת לוח השנה.
הוא מוזכר בהסטוריה של יהודי פולין כמי שבניו השתקע ובז'ולקיב כבר בשלהי המאה ה – 18.

הראשון שנשא את השם בובר היה ר' יוסף צבי הלוי – ולו היו שני בנים – ר' מאיר ור' ישעיהו.
ר' מאיר היה בעל האחוזה ווליצה ואח"כ פנה לעסקי מלונאות. הוא היה בעל המלון היחידי בז'ולקיב. למלונו יצא מוניטין בשל מרכבת המלך יאןסובייסקי שהוצבה באכסדרתה, לאחר שנרכשהיחד עם עוד כמה מחפצי המלך ע"י ר' מאיר בובר.

בנו השני של ר' יוסף צבי – ישעיהו אברהם השתקע בלבוב ונשא לאשה את שרה לאה רובינשטיין, בת למשפחת המדפיסים הידועה. בנו של ישעיהו היה החוקר המפורסם ר' שלמה בובר 1827 – 1906 שהוציא לאור ספרי מדרש והלכה מכתבי יד, מלווים בדברי רקע והערות מחכימות. על ישעיהו אומרים כי זכה ל"שני שולחנות": היה בר אוריון ותלמיד חכם וגם כלכלן, בנקאי ובעל אחוזות ורב פעלים.

שלמה בובר שחי בלבוב, נודע כחוקר בספרות המדרשי, באגדה, בתולדות ישראל ובספרות ימי הביניים. בין ספריו: תולדות אליהו התשבי, מדרש לקח טוב. חשיבות מיוחדת נודעת למחקריו על תולדות יהודי פולין ובמיוחד שני חיבוריו הביוגרפיים:
א. "אנשי שם" – על גאוני ישראל, דיינים ומנהיגים בלבוב.
ב. "קריה נשגבה" –תאור נאמן ואותנטי על העיר ז'ולקיב, על רבניה, גאוניה, פרנסיה ומנהיגיה – ספר שמהווה מסמך רב ערך ומעניק לנו תמונה ברורה על ארגון חיי הקהילה בז'ולקיב ובפולין כולה. (אתהדברים אפשר למצוא בתדפיס מתוך הרבעון ה"אשכול", קרקא תרס"ג).

על פעילותו הכלכלית והציבורית, זכה שלמה בובר בתואר כבוד שך "יועץ קיסרי". נכדו הוא פרופ' מרטין מרדכי בובר מגדולי הוגי הדעות היהודיים בדורנו וסופר דגול, שנפטר בירושלים. אין לתאר תפיסותינו היום את התנ"ך, החסידות ומקורות האמונה בלא התייחסות למשנת מרטין בובר – משנה שמצאה לה הד והשפעה גם בחוגי המדע והספרות הלא יהודיים. בין ספריו: "דרך הקודש", "אני ואתה", "מלכות האלוקים", "תורת הנביאים", "משה", "חיי קדושים", "פרדס החסידות", "אור גנוז", "שני אופני אמונה".

 
Joomla Templates: by JoomlaShack