שינוי גודל הפונט

Language Switcher

עידכונים והודעות

סיכום הכנס השנתי 2017

לתמונות הכנס

דף אלבום משנת 1935

מצ"ב דף מאלבום שנעשה בעקבות טיול בשנת 1935 מאת דליה ויעקב שפריר

לתמונות

סרט אודות בית הכנסת בז'ולקיב

לצפייה

הספר "חזקה מברזל"

של גולדה זהבה קרס לבית איגל

לעיון בספר

סרט על בלץ

לצפייה

חייו של יז'י צ'רנסקי

לצפייה בסרט על חייו של יז'י צ'רנסקי ממוסטי וילקי בעברית ובאנגלית

מילוי דפי עד ביד ושם

לשמירת זכרון הנספים
אתר יד ושם

מסע שורשים בפולין ואוקראינה – מסע ראשון

מאת: ד"ר איילה גובר - פרואקטור

מסע ראשון: מסע שורשים וחשיפת הלוט מעל שרידי בית הכנסת במוסטי וויאלקי

באוקטובר 2005 לקחתי חלק במסע שורשים משפחתי לפולין ואוקראינה. מסע זה התחיל בוורשה בה נפגשנו כל משתתפי המסע: הורי אבי וג’ון גובר, אחותי יעל גובר, דודי ובת דודתי צביקה ועדי גובר, בעלי גיל פרואקטור ואני ביחד עם קרוב משפחתנו יורק צ’רנסקי (יצחק שטייגר) זכרונו לברכה, אשר הוביל את המסע.

נפלה בחלקנו זכות גדולה לעבור מסע זה עם יורק אשר חי בתקופת השואה וניצל. הוא השמיע לנו מיד ראשונה את סיפורו האישי על האירועים שהתרחשו בזמן המלחמה, וכמו כן סיפר לנו על משפחתנו לפני המלחמה.

יורק תיעד את סיפורו האישי בספרו "My Life as an "Aryan שיצא לאור באנגלית בשנת 2007 בהוצאת יד ושם ובגרמנית שלוש שנים קודם לכן.

לפני שאגש למסע השורשים אקדים ואספר מעט על יורק שנולד בשנת 1924 בתור יצחק שטייגר ונפטר לפני 3 שנים בהיותו בן 83. הוא הותיר אחריו את אשתו רניה ובתו יוהנה. יורק היה אדם מיוחד במינו אשר השאיר חותם על האנשים עימו נפגש. היה בו שילוב מיוחד של חכמה, חוזק נפשי, חן ועדינות. יורק הקדיש את שנותיו האחרונות בהרצאות בבתי ספר בשוויץ וכן בהפצת סיפורו האישי בספריו ובסרט, כדי לשמר את העדות האישית שלו. יורק לקח על עצמו שליחות לשמר את זכר הקהילה היהודית בעיירת הולדתו מוסטי וויאלקי והסביבה ואת אירועי השמדתה בשואה. הוא יזם את הפרויקט לניקוי חורבות בית הכנסת של מוסטי והקמת אנדרטה מרשימה לזכר תושבי מוסטי שנרצחו ביער הסמוך.

במשך שנים רבות יורק לא הסכים לבקר באוקראינה. הוא דחה את בקשות דודי ואבי שהמשפחה תלווה אותו בביקור כדי שנוכל להתרשם מהמקום בו חייתה משפחתנו במשך שנים רבות ובו איבדנו רבים מהם. תמיד הוא אמר שאין מה לראות באוקראינה, מדובר במקום מוזנח שהוא לא מעוניין לבקר בו. הדחף לעסוק בשחזור ושימור אתרים יהודיים בעיר בא לאחר שביקר בעיירת מולדתו בשנת 2005 בפעם הראשונה לאחר המלחמה. הביקור נעשה לבקשת חבר שערך סרט על חייו וביקש לכלול בסרט את מקום הולדתו ואת סיפור חייו עד השואה. כאשר יורק הגיע למוסטי הוא גילה שנותרו שרידי בית הכנסת שבו נרצחו יהודי המקום ב-1941 על ידי הנאצים. הוא מצא כי בית הוריו, בית המדרש בו למד, בתים של חבריו ושל הקהילה נותרו על תילם ללא שינוי משמעותי. הוא מצא כי בשרידי בית הכנסת יש זוהמה וגדלים עצים בני כ – 60 שנה. בביקור הוא החליט כי חשוב לטפל בשרידים שנותרו ולשמר את זכר קהילת מוסטי וויאלקי. בזמן הביקור יורק יצר קשרים עם מספר תושבי המקום אשר הפגינו יחס חם והציעו את עזרתם לטיפול ושיקום ההריסות. הוא מימן את העבודות מכיסו ושילם עבור ניקוי בית הכנסת וגידורו. הוא ביקר במוסטי מספר פעמים ועקב אחר העבודות. הוא נפגש עם ראש העיר, עם תושבי העיר, עם הכמרים של הכנסיות ויצר קשרים ידידותיים עם רובם.

ועצת עריית מוסטי וויאלקי החליטה להעניק לד"ר יורק צ’רנסקי, בן המקום ששרד בשואה, אזרחות כבוד של העיר. בנוסף ראשי הקהילה הודיעו כי הם תומכים בפעולותיו לשיקום בית הכנסת וכי הם ישתתפו בטכס הסרט הלוט משלט שנקבע לקיר החזית של בית הכנסת, לאחר שתושבי העיר ניקו את בית הכנסת וסביבתו, ריכזו מצבות, שרידים מבית הקברות היהודי הסמוך שהיו מוטלות בסביבה, וגידרו את האזור. הכנת שלט הזכרון בוצעה בסיוע של נחום זילברמן, יעקב שפריר וחברים נוספים מארגון יוצאי ז’ולקיב ומוסטי וויאלקי. אחת ממטרות נסיעתנו לפולין ואוקראינה הייתה להשתתף בטכס הסרת הלוט מבית הכנסת.

התחלנו את מסע השורשים המשפחתי שלנו בפולין שם נפגשנו עם בני משפחת פטרובסקי, חסידי אומות העולם, שהוריהם הסתירו את סבתי הלה גרוברט (זינגר) וסבי אהרון גרוברט במשך 14 חודשים בבור מתחת לביתם, צמוד לדיר החזירים ובכך הצילו את חייהם בזמן המלחמה. למפגש הזה ייחלו אבי, דודי ויתר המשפחה הרבה שנים וזאת כדי להכיר תודה לצאצאיהם של זופיה ויוזף פטרובסקי, שכבר לא היו בחיים, על מעשה הגבורה של הוריהם שבזכותו אנו חיים היום. המפגש הראשון בגדנסק היה עם אנה וג’נינה פטרובסקי, שתיים מבנותיהם של זופיה ויוזף, ונכחו גם בעלה ובתה של ג’נינה. אנה הינה בתם הבכורה של זופיה ויוזף, ובסוף המלחמה היא הייתה בת שבע. היא סיפרה לנו שהוריה לא יידעו אותה בכך שסבי וסבתי הוסתרו בביתם מחשש שזה ייוודע, אך היא הבחינה בכל מיני דברים שסימנו לה על כך. במעמד זה היה חשוב לאבי לשתף את אנה וג’נינה בידיעה כיצד מעשיהם של הוריהם השפיעו עליו ומשפחתו. מספר חודשים לפני המסע אבי זכה בפרס מדעי יוקרתי בתחום ה- ELECTRON LASERS FREE במסגרת כינוס מדעי בינלאומי בו השתתפו מדענים מכל העולם. במעמד זה הוא סיפר על מעשיהם של זופיה ויוזף פטרובסקי והכריז כי בכוונתו להתחלק עם בני משפחתם בכספי הפרס. בפגישה העניק את כספי הפרס לאנה וג’נינה ושאר אחיהם בנוסף לתרומתו של דודי צביקה. המפגש היה מאוד מרגש לשני הצדדים. כעבור מספר ימים ערכנו מפגש נוסף בחלם עם שאר בני המשפחה. במפגש זה נכחה משפחת פטרובסקי המורחבת: כל חמשת ילדיהם של זופיה ויוזף וגם נכדיהם. כמובן שהיו פערים בשפה אך בזכות יורק שעמל נחרצות לשמש כמתורגמן התחברנו מאוד עם בני משפחת פטרובסקי והיה לנו ערב מקסים שבו שיתפנו אחד את השני על חיינו.

מפולין חצינו את הגבול לאוקראינה שם המשכנו את מסענו. ביקרנו את מוסטי וויאלקי, עיירת הולדתו של יורק, ואת העיירה השכנה ז’ולקיב, שם סבתי הלה ומשפחתה חיו לפני המלחמה. בהגיענו למוסטי וויאלקי פגשנו את המכרים של יורק מהביקור הקודם שלו והם ליוו אותנו לבית הכנסת כדי להראות לנו את מה שנעשה שם. התרשמנו מהעבודה שנעשתה שם ומטבלת הזיכרון שהוצבה על בית הכנסת. ליורק היה חשוב שבית הכנסת יישאר ויתוחזק כדי לשמר את זכר הקהילה היהודית של מוסטי וויאלקי. לכן יחד עם קבוצת אנשי הדת הפרוטסטנטים ובראשם הכומר רומן קוש נהגה הרעיון של הפיכת בית הכנסת לבית ספר לילדים יתומים ולילדי רחוב. הצעה זו קיבלה את תמיכת חברי ארגון יוצאי ז’ולקיב ומוסטי וויאלקי אך לצערנו הדבר לא התממש עד היום.

ביום לאחר ביקורנו בבית הכנסת של מוסטי וויאלקי חזרנו לשם שוב, הפעם כדי להשתתף בטכס הסרת הלוט מעל טבלת הזיכרון שנקבעה על בית הכנסת. לטכס זה הגיעו רבים מתושבי המקום ונאמו בו ראש העיר של מוסטי וויאלקי והרב של לבוב והסביבה –מרדכי באלד.
לפני הטכס נערך ליורק טכס בכנסיה המקומית. הכומר בירך את יורק וביקש את כל המתפללים לכבד את האירוע ולהשתתף בטכס הסרת הלוט. באירוע השתתפו מאות מבני הקהילה. האירוע היה מרגש מאוד, בפרט עקב העובדה שהיו בו רבים מבני המקום.

בעת ביקורנו במוסטי וויאלקי הגיע ליורק תושב מקומי, שסיפר כי כאשר הוא היה ילד, בגיל 9 לערך, הוא שיחק ביער וראה בור בו יש עצמות ושרידי בגדים. הוא רץ הביתה וסיפר לאימו על מה שראה. אימו מסרה לו כי שם הרגו את היהודים. האיש הוביל אותנו לבור ביער באבקי, מרחק של כק"מ ממוסטי. במקום הוא הצביע על בור בו היה קבר אחים ביער באבקי שבו קבורים לפי המשוער כ –1500 מיהודי מוסטי וויאלקי והסביבה.

ידענו כי סבתי הלה נתנה עדות על "אקצית נשים" שהתרחשה בפברואר 1943. באקציה זו נורו ונקברו כ- 1000 נשים שהובלו ממחנה מוסטי-זאבוני בו הוחזקו עצירים מז’ולקיב, מוסטי והסביבה. עדות זו התפרסמה בספר הזיכרון של מוסטי ובו היא ציינה שמות של בני ז’ולקיב ומוסטי המוכרים בקהילה שהובלו למוות באתר זה.

 
Free Joomla Templates: by JoomlaShack