שינוי גודל הפונט

Language Switcher

עידכונים והודעות

סיכום הכנס השנתי 2017

לתמונות הכנס

דף אלבום משנת 1935

מצ"ב דף מאלבום שנעשה בעקבות טיול בשנת 1935 מאת דליה ויעקב שפריר

לתמונות

סרט אודות בית הכנסת בז'ולקיב

לצפייה

הספר "חזקה מברזל"

של גולדה זהבה קרס לבית איגל

לעיון בספר

סרט על בלץ

לצפייה

חייו של יז'י צ'רנסקי

לצפייה בסרט על חייו של יז'י צ'רנסקי ממוסטי וילקי בעברית ובאנגלית

מילוי דפי עד ביד ושם

לשמירת זכרון הנספים
אתר יד ושם

ועידת התביעות – היסטוריה של הארגון

ועידת התביעות הוקמה במטרה לייצג את יהדות העולם במשא ומתן עם ממשלת גרמניה להשגת פיצויים לניצולי השואה, וכך היא עושה מזה 58 שנים. במסגרת פעילותה מנהלת הועידה קרנות פיצויים של ממשלת גרמניה.

במקביל, מקיימת הועידה משא ומתן שנתי רציף מול הממשלה הגרמנית להרחבת והגמשת התבחינים על מנת לכלול מספר רב ככל האפשר של ניצולי שואה בתוכניות הפיצויים, ולהגדלת סכומי הקצבאות.

ב – 27 בספטמבר 1951 נשא קאנצלר מערב גרמניה, קונארד אדנאואר, הכרזה היסטורית בפרלמנט הגרמני ואמר: "… פשעים שלא ניתן לתארם בוצעו בשם העם הגרמני, דבר הקורא למתן פיצויי מוסרי וחומרי… הממשלה הפדראלית מוכנה, ביחד עם נציגי העם היהודי ומדינת ישראל…להביא לפתרון הבעיה של הפיצויים החומריים ובכך להקל על הדרך להסדר רוחני של סבל אינסופי."
חודש לאחר נאומו של אדנאואר, כינס דר’ נחום גולדמן, היו"ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, בניו יורק פגישה של 23 ארגונים יהודים לאומיים ובינלאומיים מובילים. המשתתפים סיכמו כי ההתדיינות עם הממשל הגרמני יהיו מוגבלות לתביעות חומריות בלבד, וכך נולדה "הועידה לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" – ועידת התביעות. משימתה של ועידת התביעות הייתה לשאת ולתת עם ממשלת גרמניה על תוכנית פיצויים לנזקים חומריים ליהודים ולעם היהודי, שנגרמו על ידי המשטר הנאצי.
בתום שישה חדשי משא ומתן נחתם הסכם בין ועידת התביעות לבין גרמניה, אשר בו התחייבה גרמניה לחוקק חוקים אשר יפצו את קורבנות הנאצים באופן ישיר לגבי תביעות פיצויים והשבת רכוש שנגרמו מרדיפות הנאצים.
במקביל נחתם הסכם השילומים עם מדינת ישראל לפיו נקבע כי גרמניה תעביר לישראל סחורות ונכסי תשתית בשווי 3 מיליארד מרקים גרמניים שישמשו לקליטה וישוב מחדש של פליטים יהודים מגרמניה ומהשטחים שהיו בשליטתה ואשר נעקרו מבתיהם ונותרו חסרי כל.
הסכמים אלה היו, נכון לזמנם, בעלי ייחוד היסטורי מובהק. כל שלושת הגופים המעורבים – ועידת התביעות, הרפובליקה הפדראלית של מערב גרמניה, ומדינת ישראל – לא היו קיימים לפני מלחמת העולם השנייה, ולמרות זאת כולן היו חלק מהסכם הפיצויים בגין הפשעים שבוצעו בתקופה זו. במסגרת הסכמים אלו התחייבה גרמניה לפצות ישירות את כל הניצולים שהיו בעבר אזרחי גרמניה גופא ואילו ישראל התחייבה לתת מענה לכל העולים שיגיעו ארצה עד שנת 1953.
בשנים 1953 – 2008 שולמו בעקבות משא ומתן רצוף של ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה כ – 70 מיליארד דולר בכספי פיצויים ישירות לכ – 600,000 ניצולי שואה ברחבי העולם. ארבעים אחוז מסכום זה כ – 28 מיליארד דולר, הועברו לזכאים בישראל.
עם איחודה המחודש של גרמניה המערבית עם גרמניה המזרחית, חוקק בשנת 1990 חוק להשבת רכוש שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי המזרח גרמני. ועידת התביעות נשאה ונתנה בצורה נמרצת כדי לכלול בחקיקה הזאת השבת רכוש יהודי, שנמכר תחת לחץ או הוחרם בידי הנאצים וכתוצאה מכך הבעלים המקוריים היהודים ויורשיהם קיבלו את הזכות להגיש תביעות לרכוש שהיה בעבר בגרמניה המזרחית. ממשלת גרמניה קבעה את ה – 31 בדצמבר 1992 כמועד האחרון להגשת תביעות. למעלה מ – 8,500 יורשים חוקיים הגישו תביעה במועד לממשלת גרמניה וקיבלו את תמורת רכושם במלואה.
בנקודת זמן זו הוכרה ועידת התביעות כיורשת החוקית של רכוש יהודי שאין לו תובעים. ההכרה בועידת התביעות כ’ארגון יורש’ מבוססת על המודל ההיסטורי שיושם במערב גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. מודל זה קבע כי ארגונים יהודיים שימשו כארגון יורש של נכסים יהודיים שלא נתבעו.
אילו לא נקטה ועידת התביעות בצעד זה, נכסים יהודיים שנשארו ללא תובעים אחרי המועד האחרון להגשת התביעות, היו נשארים ברשות הבעלים באותו הזמן, או עוברים לבעלות ממשלת גרמניה.
עד לתאריך היעד שנקבע על ידי ממשלת גרמניה הוגשו מעל 120,000 תביעות להשבת נכסי נדל"ן ועסקים במזרח גרמניה לשעבר וועידת התביעות מנהלת מאבקים משפטיים ממושכים בכל אחת מתביעות אלה. לגבי למעלה מ – 80,000 תביעות נתקבלו החלטות בערכאות משפטיות בגרמניה. מתוכן, ב – 11,500 תביעות (14%) נקבע כי הרכוש היה שייך לבעלים יהודים ויש להעבירו לועידת התביעות.
הועידה מוכרת או מקבלת פיצויים בגין רכוש זה ומשתמשת בכספים שמתקבלים למימון ארגונים ומוסדות המעניקים שירותי רווחה לקרבנות יהודיים נזקקים של רדיפות הנאצים וכאלה העוסקים בחינוך, תיעוד והנצחת זיכרון השואה.
בעשור האחרון, בעקבות סיוע ועידת התביעות, שודרג מערך התמיכה הגריאטרית בישראל, עשרות אלפי ניצולים קיבלו שעות סיעוד חינם אשר אפשרו להם להישאר בחיק משפחתם, הוקמו הוסטלים לניצולי שואה פגועי נפש המאפשרים אשפוז בתנאים הומאניים, ושופצו והוקמו מחלקות בבתי חולים העוסקות בצרכי הניצולים הקשישים.
ועידת התביעות – היסטוריה של הארגון
ועידת התביעות הוקמה במטרה לייצג את יהדות העולם במשא ומתן עם ממשלת גרמניה להשגת פיצויים לניצולי השואה, וכך היא עושה מזה 58 שנים. במסגרת פעילותה מנהלת הועידה קרנות פיצויים של ממשלת גרמניה. במקביל, מקיימת הועידה משא ומתן שנתי רציף מול הממשלה הגרמנית להרחבת והגמשת התבחינים על מנת לכלול מספר רב ככל האפשר של ניצולי שואה בתוכניות הפיצויים, ולהגדלת סכומי הקצבאות.
ב – 27 בספטמבר 1951 נשא קאנצלר מערב גרמניה, קונארד אדנאואר, הכרזה היסטורית בפרלמנט הגרמני ואמר: "… פשעים שלא ניתן לתארם בוצעו בשם העם הגרמני, דבר הקורא למתן פיצויי מוסרי וחומרי… הממשלה הפדראלית מוכנה, ביחד עם נציגי העם היהודי ומדינת ישראל…להביא לפתרון הבעיה של הפיצויים החומריים ובכך להקל על הדרך להסדר רוחני של סבל אינסופי."
חודש לאחר נאומו של אדנאואר, כינס דר’ נחום גולדמן, היו"ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, בניו יורק פגישה של 23 ארגונים יהודים לאומיים ובינלאומיים מובילים. המשתתפים סיכמו כי ההתדיינות עם הממשל הגרמני יהיו מוגבלות לתביעות חומריות בלבד, וכך נולדה "הועידה לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" – ועידת התביעות. משימתה של ועידת התביעות הייתה לשאת ולתת עם ממשלת גרמניה על תוכנית פיצויים לנזקים חומריים ליהודים ולעם היהודי, שנגרמו על ידי המשטר הנאצי.
בתום שישה חדשי משא ומתן נחתם הסכם בין ועידת התביעות לבין גרמניה, אשר בו התחייבה גרמניה לחוקק חוקים אשר יפצו את קורבנות הנאצים באופן ישיר לגבי תביעות פיצויים והשבת רכוש שנגרמו מרדיפות הנאצים.
במקביל נחתם הסכם השילומים עם מדינת ישראל לפיו נקבע כי גרמניה תעביר לישראל סחורות ונכסי תשתית בשווי 3 מיליארד מרקים גרמניים שישמשו לקליטה וישוב מחדש של פליטים יהודים מגרמניה ומהשטחים שהיו בשליטתה ואשר נעקרו מבתיהם ונותרו חסרי כל.
הסכמים אלה היו, נכון לזמנם, בעלי ייחוד היסטורי מובהק. כל שלושת הגופים המעורבים – ועידת התביעות, הרפובליקה הפדראלית של מערב גרמניה, ומדינת ישראל – לא היו קיימים לפני מלחמת העולם השנייה, ולמרות זאת כולן היו חלק מהסכם הפיצויים בגין הפשעים שבוצעו בתקופה זו. במסגרת הסכמים אלו התחייבה גרמניה לפצות ישירות את כל הניצולים שהיו בעבר אזרחי גרמניה גופא ואילו ישראל התחייבה לתת מענה לכל העולים שיגיעו ארצה עד שנת 1953.
בשנים 1953 – 2008 שולמו בעקבות משא ומתן רצוף של ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה כ – 70 מיליארד דולר בכספי פיצויים ישירות לכ – 600,000 ניצולי שואה ברחבי העולם. ארבעים אחוז מסכום זה כ – 28 מיליארד דולר, הועברו לזכאים בישראל.
עם איחודה המחודש של גרמניה המערבית עם גרמניה המזרחית, חוקק בשנת 1990 חוק להשבת רכוש שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי המזרח גרמני. ועידת התביעות נשאה ונתנה בצורה נמרצת כדי לכלול בחקיקה הזאת השבת רכוש יהודי, שנמכר תחת לחץ או הוחרם בידי הנאצים וכתוצאה מכך הבעלים המקוריים היהודים ויורשיהם קיבלו את הזכות להגיש תביעות לרכוש שהיה בעבר בגרמניה המזרחית. ממשלת גרמניה קבעה את ה – 31 בדצמבר 1992 כמועד האחרון להגשת תביעות. למעלה מ – 8,500 יורשים חוקיים הגישו תביעה במועד לממשלת גרמניה וקיבלו את תמורת רכושם במלואה.
בנקודת זמן זו הוכרה ועידת התביעות כיורשת החוקית של רכוש יהודי שאין לו תובעים. ההכרה בועידת התביעות כ’ארגון יורש’ מבוססת על המודל ההיסטורי שיושם במערב גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. מודל זה קבע כי ארגונים יהודיים שימשו כארגון יורש של נכסים יהודיים שלא נתבעו.
אילו לא נקטה ועידת התביעות בצעד זה, נכסים יהודיים שנשארו ללא תובעים אחרי המועד האחרון להגשת התביעות, היו נשארים ברשות הבעלים באותו הזמן, או עוברים לבעלות ממשלת גרמניה.
עד לתאריך היעד שנקבע על ידי ממשלת גרמניה הוגשו מעל 120,000 תביעות להשבת נכסי נדל"ן ועסקים במזרח גרמניה לשעבר וועידת התביעות מנהלת מאבקים משפטיים ממושכים בכל אחת מתביעות אלה. לגבי למעלה מ – 80,000 תביעות נתקבלו החלטות בערכאות משפטיות בגרמניה. מתוכן, ב – 11,500 תביעות (14%) נקבע כי הרכוש היה שייך לבעלים יהודים ויש להעבירו לועידת התביעות.
הועידה מוכרת או מקבלת פיצויים בגין רכוש זה ומשתמשת בכספים שמתקבלים למימון ארגונים ומוסדות המעניקים שירותי רווחה לקרבנות יהודיים נזקקים של רדיפות הנאצים וכאלה העוסקים בחינוך, תיעוד והנצחת זיכרון השואה.
בעשור האחרון, בעקבות סיוע ועידת התביעות, שודרג מערך התמיכה הגריאטרית בישראל, עשרות אלפי ניצולים קיבלו שעות סיעוד חינם אשר אפשרו להם להישאר בחיק משפחתם, הוקמו הוסטלים לניצולי שואה פגועי נפש המאפשרים אשפוז בתנאים הומאניים, ושופצו והוקמו מחלקות בבתי חולים העוסקות בצרכי הניצולים הקשישים.

 
Joomla Templates: by JoomlaShack